האם קרה לכם פעם שהרחתם בושם ברחוב, ופתאום, כאילו קיבלתם מכה, נזכרתם באהבה ראשונה מלפני שנים? ההרגשה הזו, שהזיכרון הוא חי ומוחשי, היא לא מקרית. היא קשורה לאיך שהמוח שלנו בנוי.
אפקט פרוסט: כוחו של הריח
מרסל פרוסט תיאר בספרו המפורסם איך טעם של עוגיית "מדלן" טבולה בתה החזיר אותו באחת לילדותו. במוח שלנו, אזור הריח מחובר ישירות לאמיגדלה ולהיפוקמפוס – האזורים שאחראים על רגש וזיכרון. לכן ריחות וטעמים הם "מכונות זמן" חזקות במיוחד.
נוסטלגיה: לא מה שחשבתם
במשך שנים, פסיכולוגים חשבו שנוסטלגיה היא רגש שלילי – סוג של דיכאון או בריחה מהמציאות. היום אנחנו יודעים את ההפך. נוסטלגיה היא מנגנון הגנה פסיכולוגי חיובי. היא מחזקת את תחושת הזהות שלנו, מחברת אותנו לאחרים, ומעניקה לנו תחושת משמעות. כשאנחנו נזכרים ברגעים יפים, המוח מפריש דופמין וסרוטונין שמשפרים את מצב הרוח.
איך להשתמש בזה לטובתנו?
בתהליך של אבל או געגוע, אפשר להשתמש בידע הזה באופן אקטיבי. במקום לחכות שהזיכרון "יפול" עלינו, אפשר ליצור "עוגנים" של זיכרון חיובי:
- מוזיקה: הכינו פלייליסט עם השירים שהאדם אהב. המוזיקה עוקפת את ההיגיון ומגיעה ישר ללב.
- טקסים חושיים: הדלקת נר (אור), הכנת מאכל אהוב (טעם וריח), התבוננות בתמונות (ראייה). ככל שנפעיל יותר חושים, הזיכרון יהיה חי יותר.
עוגן של אור וזיכרון
הדלקת נר היא פעולה פשוטה שמפעילה רגש עמוק וקדום. זה רגע לעצור ולהתחבר.
הכירו את נר אורםלסיכום
הזיכרון הוא לא ארכיון של קבצים מתים. הוא חלק חי ודינמי ממי שאנחנו היום. אל תפחדו לצלול לתוכו, להתרגש ממנו, ולתת לו לחזק אתכם.